מושגים בכלכלה

המפתח להבנת העולם העסקי והפיננסי מתחיל בהבנה מעמיקה של מושגים בכלכלה. הבנת העקרונות והמושגים הכלכליים הבסיסיים אינה מהווה רק יתרון והכרח עבור רואי חשבון וכלכלנים, מאחר שאלו מושגי יסוד מרכזיים המסייעים גם לאנשי עסקים ולמנהלים בכירים להבין את הכוחות המניעים את השוק, לרכוש ידע וכלים לניתוח ולהסקת תובנות, לקבל החלטות פיננסיות וניהוליות מושכלות ולנווט בהצלחה בסביבה העסקית והפיננסית המשתנה ללא הרף.

הכנו עבורכם מילון מושגים בכלכלה הכולל את מושגי היסוד העיקריים, החל מהבחנה בין מיקרו ומאקרו כלכלה, דרך חוקי היסוד הקשורים להיצע וביקוש, ועד למדדים מרכזיים ושיעורי הריבית השונים המשפיעים על כולנו בחיי היומיום.

ראוי לציין שרוב המושגים הבאים במאמר נלמדים בקורסים מיקרו כלכלה למנהל עסקים"- א וב "מאקרו כלכלה והמשק הישראלי" במסגרת תואר ראשון במנהל עסקים.

מיקרו ומאקרו כלכלה

מיקרו ומאקרו כלכלה הם שני זרמים מרכזיים בתחום הכלכלה. מיקרו כלכלה עוסקת בהתנהגות של יחידות כלכליות קטנות, לדוגמה התנהגות צרכנים, תמחור, תגמולים ותמריצים. כלומר, בענף מיקרו כלכלה מתמקדים בהתנהגות הצרכנים ואפיון הדרך שלהם לבחירת מוצרים ושירותים, על פי ההעדפות האישיות ומגבלות התקציב שלהם.

מאקרו כלכלה הוא ענף בתחום הכלכלה המתמקד במגמות רחבות יותר בעולם הכלכלה, ובענף זה עוסקים במגמות ובהחלטות של מדינות וארגונים גדולים, בתחומים כמו שיעורי ריבית, תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) ונתונים כלכליים רחבים נוספים כמו שיעור האבטלה, אינפלציה וצמיחה כלכלית.

מנהלים משתמשים בעיקר בעקרונות ומושגי היסוד בתחום המיקרו כלכלה על מנת לקבל החלטות מושכלות בנושאים כמו תמחור, ייצור ושיווק. הנתונים המאקרו כלכליים מעניינים בעיקר את המשקיעים והם מסייעים למנהלים להבין את הסביבה העסקית ולתכנן אסטרטגיה, בעוד המשקיעים עוקבים אחר ביצועי החברות, כלומר נתוני מיקרו כלכלה, וגם אחרי נתוני מאקרו כלכלה, כדי לקבל החלטות מושכלות ולמנף את ההשקעות שלהם.

היצע וביקוש

חוק יסוד בכלכלה המתאר את הקשר בין כמות המוצר או השירות שיצרנים יכולים ומוכנים לספק, כלומר היצע, לבין הכמות שהצרכנים רוצים ויכולים לרכוש בהתאם למחיר נתון, כלומר ביקוש.

כאשר הביקוש עולה על ההיצע, המחיר של המוצר או השירות עולה, וכאשר ההיצע עולה על הביקוש המחיר יורד.

לדוגמה: נניח וקיים עודף של תוצרת חקלאית כמו אננס, לכן ההיצע הגבוה מהביקוש עשוי להוביל לירידה במחיר האננס בשוק, כמו גם לירידה במחירי המזון המבוססים על אננס (מיצים וכו'). מחסור במוצר מסוים, למשל ביצים, עלול להוביל לעליית מחיר הביצים בשוק.

תועלת שולית

עקרון כלכלי חשוב ומרכזי המתאר את השינוי בתועלת הכוללת מצריכה של יחידה נוספת אחת של מוצר כלשהו או שירות מסוים. במילים אחרות, ככל שיש יותר ממוצר מסוים, השווי שלו פוחת. המושג תועלת שולית משמש בעיקר עסקים כדי לקבוע מחירים. בעלי עסקים יודעים שהצרכנים מוכנים לשלם פחות עבור יחידות נוספות של מוצר כלשהו.

לדוגמה, סכום של 1,000 ₪ יהיה משמעותי ובעל ערך רב יותר עבור אדם בעל הכנסה נמוכה, נניח 8,000 ₪ בחודש, לעומת אדם ששכרו החודשי עומד על 40,000 ₪. לאדם בעל ההכנסה הנמוכה הסכום הנוסף הינו בעל ערך רב ויכול לשמש אותו לרכישת מוצרים בסיסיים, בעוד התועלת השולית של אותו סכום לאדם המרוויח סכום גבוה הוא פחות משמעותי.

אחוז מס שולי

אחוז המס השולי הוא שיעור המס שחל על כל שקל נוסף שהרוויח העובד או העסק. זהו שיעור המס הגבוה ביותר שחל על חלק מההכנסה, לכן הוא מהווה שיקול חשוב האם כדאי להגדיל את ההכנסה של יחיד או עסק.

לדוגמה: אם אחוז המס השולי הוא בשיעור של 30%, האדם ישלם 30 אג' מס עבור כל שקל נוסף שהוא ירוויח, ויש להתחשב בנתון זה כדי להחליט האם לקחת עבודה נוספת או לעבוד שעות נוספות כדי להגדיל את ההכנסה.

תוצר מקומי גולמי (GDP)

תמ"ג הוא מדד מאקרו כלכלי מרכזי המשמש לקביעת גודל הכלכלה, ומדד זה מייצג את הערך הכולל של סכום ההכנסות של תושבי המדינה או כלל הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו במשק המקומי בפרק זמן מסוים, בדרך כלל שנה.

כיום, ארצות הברית היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם במונחי תמ"ג, כ-27.2 טריליון דולר נכון לשנת 2023 לפי נתוני הבנק העולמי.

שיעור צמיחה

שיעור הצמיחה הוא מדד מרכזי המצביע על השינוי באחוזים בתמ"ג של מדינה בין שתי תקופות זמן, לרוב מרבעון לרבעון או משנה לשנה. מדד זה משמש לבחינת קצב ההתפתחות הכלכלית במונחים של צמיחת תמ"ג. צמיחה גבוהה בתמ"ג עשויה להוביל לעלייה בהכנסה הממוצעת לנפש, כלומר שיפור ברמת החיים.

אינפלציה

אינפלציה מתארת עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים של סחורות ושירותים במשק לאורך זמן, וכתוצאה מכך יש ירידה בכוח הקנייה של הכסף. את מדד האינפלציה מודדים באחוזים, לרוב כאחוז העלייה במחיר של סל מוצרים ושירותים מייצג לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

הבנקים המרכזיים ובהם גם בנק ישראל נוקטים במדיניות מוניטרית לצורך שמירה על רמת אינפלציה נמוכה ויציבה, מאחר שאינפלציה נמוכה חיונית ליציבות הכלכלה.

שיעורי ריבית

שיעורי הריבית מייצגים את עלות הכסף, או את התשלום שהלווה משלם עבור השימוש בכסף שהוא נטל מהמלווה, לתקופה שנקבעה מראש. יש סוגים שונים של שיעורי ריבית, ולמעשה הם מהווים פיצוי למלווה בגין הסיכון של אי החזר ההלוואה ועל הוויתור בשימוש בכסף שלו לתקופה זו.

ריבית על הלוואות קצרות מועד עשויות להיות שונות משיעור הריבית על הלוואות ארוכות טווח כמו משכנתא. הבנק המרכזי משתמש במדיניות מוניטרית ככלי לשליטה בהיצע הכסף ובאינפלציה, מאחר שהוא קובע את הריבית קצרת הטווח שבה הבנקים המסחריים יכולים ללוות כסף ממנו.

נושא שלם שנלמד בקורס "יסודות המימון" + בקורס מאקרו

ריבית פריים

הריבית הבסיסית שמהווה תוספת לקרן ההלוואה אותה הלווה מתחייב לשלם עד מועד פירעון ההלוואה. ריבים פריים משמשת כנקודת ייחוס לרוב סוגי ההלוואות. הבנקים המסחריים מלווים את הכסף לציבור הרחב בריבית גבוהה יותר מהריבית שהבנק המרכזי מלווה להם, לכן הם מוסיפים מרווח מסוים, למשל פריים + 1.5%.

לדוגמה: אם בנק ישראל מחליט להעלות את ריבית הפריים, הריבית על משכנתאות צמודות לריבית הפריים תתייקר.

סובסידיה

סובסידיה היא תמיכה כספית (לרוב בצורת מענק או הקלה במס) המוענקת ע"י הממשלה או גוף אחר ליחידים, עסקים או מגזרים שונים בכלכלה. הסובסידיה מעודדת פעילות מסוימת ומקלה על מצוקה או שהיא הופכת מוצרים ושירותים חיוניים לנגישים יותר.

לדוגמה: סובסידיה על לחם אחיד מסייעת למשפחות קשות יום לרכוש את מוצר היסוד במחיר נמוך יותר, והיא מקלה על מצבן הכלכלי.

שיעורי הריבית מול האינפלציה וצמיחה

קיימת מערכת יחסים עדינה ומורכבת בין שיעורי הריבית לבין האינפלציה והצמיחה הכלכלית. עלייה באינפלציה לרוב מלווה בצמיחה כלכלית מוגברת אך אם היא גבוהה מדי האינפלציה עלולה לפגוע בצמיחה לאורך זמן, לכן הבנק המרכזי והממשלה שואפים ליצור איזון בין 3 המשתנים האלו, לדוגמה העלאת שיעורי הריבית לצורך ריסון האינפלציה, אך מצב זה עלול להאט את הצמיחה.

מדיניות פיסקלית

השימוש של הממשלה בהוצאות ומיסים כדי להשפיע על הכלכלה. זהו כלי מרכזי בידי הממשלה לייצוב הכלכלה ולעידוד צמיחה. הגברת הוצאות הממשלה עשויה להגדיל ביקושים במשק ולעודד פעילות כלכלית, אך היא עלולה גם להביא לעליית מחירים (אינפלציה). לכן, בדרך כלל ממשלות יגבירו את ההוצאות שלהן בתקופה של צמיחה כלכלית נמוכה ואינפלציה כדי לעודד את צמיחת הכלכלה ובתקופת צמיחה מהירה ואינפלציה גבוהה הן עשויות לקצץ בהוצאות כדי לרסן את האינפלציה.

מט"ח (מטבע חוץ)

שם כולל לכלל המטבעות והשטרות שאינן מטבעות מקומיים. שוק המט"ח (מטבע חוץ) הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם והוא משמש בסיס ומצע לפעילות כלכלית בינלאומית. שוק המט"ח הגלובלי מבוזר ופועל מסביב לשעון, 5 ימים בשבוע.

לשוק המט"ח יש השפעה על כל היבטי הכלכלה הגלובלית, לרבות סחר בינלאומי, השקעות זרות ומחירי סחורות. לדוגמה, אם חל שינוי בשער הדולר האמריקאי מול השקל יש השפעה על מחיר הדלק בישראל מאחר שמחירי הדלק נקובים בדולרים.

מחזור עסקי

מחזור העסקים מתאר תנודות מחזוריות בפעילות הכלכלית של מדינה לאורך זמן, ויש תקופות של שגשוש ותקופות של שפל במחזורים הנמשכים בדרך כלל 7 שנים. בתחילת המחזור העסקי חווים שגשוג עד שהוא מגיע לשיא, ולאחר מכן מתחילה תקופה של מיתון הכוללת צמיחה שלילית או שיעור אבטלה גבוה, ותקופה זו מסתיימת בהתרחבות מחדש.

עלות אלטרנטיבית

עלות אלטרנטיבית היא הערך של הדבר הטוב ביותר שמוותרים עליו בגלל בחירה מסוימת, לכן כאשר עושים פעילות כלשהי נהוג להשוות אותה לחלופות, ולמעשה השווי של מה שמוותרים עליו מסייע לקבל החלטות כלכליות מושכלות.

לדוגמה: אם אדם בוחר לעבוד על פרויקט חשוב ביום שישי, העלות האלטרנטיבית יכולה להיות הזמן שהוא היה יכול לבלות בחיק משפחתו או הזמן שהוא היה יכול לעסוק בפעילות פנאי אחרת.

יתרון יחסי

עקרון היתרון היחסי שטבע הכלכלן דיוויד ריקארדו קובע כי מדינות או פרטים צריכים להתמקד בייצור מוצרים או שירותים שבהם יש להם יתרון יחסי, כלומר הם יכולים לייצר ביעילות גבוהה יחסית בהשוואה למדינות ופרטים אחרים. עקרון זה מעודד התמחות וסחר מאחר שהוא מאפשר לכל אדם להתמקד בפעולות שבהן הוא מצטיין.

לדוגמה: סטארטאפ יכול להחליט להתמקד בפיתוח תוכנה ייחודית משלו ולהעביר משימות אחרות כמו בניית אתר ושיווק דיגיטלי לחברות חיצוניות שיש להם יתרון יחסי בתחומים אלה.

תחרות משוכללת

מודל תיאורטי של מבנה השוק המתאר מצב אידיאלי של תחרות מרבית. מאחר שנדיר למצוא במציאות מקרה כזה, משתמשים בעקרון תחרות משוכללת כנקודת השוואה לניתוח השוק. מאפייני השוק כוללים מספר רב של מוכרים וקונים, מוצרים הומוגניים, מידע רלוונטי מלא ושוק ללא חסמי כניסה ויציאה המקשים על עסקים להיכנס לשוק חדש או לצאת ממנו.

המודל התיאורטי של תחרות משוכללת משפיע על יעילות ומחירים, ובמודל זה השוק נחשב ליעיל במיוחד והמחירים נקבעים לפי כוחות היצע וביקוש.

מונופול

מונופול הוא סוג של מבנה שוק המהווה מושג מוכר מתחום ההגבלים העסקיים, ומצב זה מתאר חברה שיש לה שליטה מלאה או כמעט מלאה בשוק ובתחום שבו היא פועלת. למשל חברה אחת המספקת מוצר או שירות מסוים בבלעדיות מלאה או כמעט מלאה, לכן החברה יכולה לנצל את כוחה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר ולהפחית את התפוקה. מונופול עלול לנצל את כוחו בשוק ובכך חלה פגיעה בצרכנים, בתחרות בשוק וברווחה הכלכלית הכוללת.

תמריצים

תמריצים נועדו להניע חברות ויחידים לפעול בדרך מסוימת ולקבל החלטות כלכליות מסוימות. יש סוגים שונים של תמריצים, לדוגמה תמריצים חומריים כמו תגמול כספי, הנחה או מתנה, תמריצים חברתיים כמו שבח והכרה, סטטוס חברתי גבוה יותר, ותמריצים מוסריים כמו תחושת אחריות.

לתמריצים יש השפעה ניכרת על החלטות של חברות ויחידים, וניתן באמצעותם לחזות התנהגות כלכלית של חברות ויחידים.

ביקוש קשיח/גמיש

גמישות הביקוש מהווה מדד המראה כיצד הביקוש למוצר או שירות משתנה בתגובה לשינוי מחירו. בביקוש קשיח המאפיין מוצרי יסוד שאין להם תחליפים קרובים השינוי במחיר כמעט ולא יוביל לשינוי בביקוש, ובביקוש גמיש כל שינוי מזערי במחיר יכול להוביל לשינוי משמעותי בביקוש, מצב המאפיין מוצרי מותרות.

בורסה

הבורסה היא שוק מפוקח ומאורגן למסחר בניירות ערך, כולל מניות של חברות ציבוריות, אג"ח ממשלתי וקונצרני, תעודות סל ועוד. הבורסה מהווה זירת מפגש בין קונים ומוכרים של ניירות ערך בשוק ההון, היא מאפשרת לחברות לגייס הון באמצעות הנפקת מניות ולסחור, ומספקת למשקיעים אפשרות להשקיע את כספם ולהשיג תשואה ויש לה תפקיד מרכזי בצמיחה הכלכלית.

הנושא נלמד בקורס "סוגיות מתקדמות במימון", בהתמחות של ניהול פיננסי, ישנה הרחבה נוספת, בקורסים - תורת ההשקעות וניתוח ניירות ערך, אופציות וחוזים עתידיים.