פודטק

פודטק (Foodtech) הוא לא עוד איזה טרנד חולף , מדובר בשילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין עולם המזון, שמטרתו לשנות את הדרך שבה אנחנו מייצרים, מפיצים, צורכים וחושבים על אוכל. זה המקום שבו מדענים, יזמים, חקלאים, מתכנתים וגם משפטנים נפגשים כדי להמציא מחדש את הצלחת שלנו - מההבורגר הצמחוני דרך חקלאות הידרופונית ועד לאריזות מזון מתכלות.

אבל פודטק הוא לא רק גאדג'טים מגניבים כי אם זירת חדשנות רוחשת שנוצרה מתוך צורך גלובלי דחוף, והיא עוסקת במציאת פתרונות יצירתיים לכמה מהבעיות הגדולות של ימינו: גידול אוכלוסייה עולמי, משבר אקלימי המאיים על משאבי הטבע, מחסור במזון באזורים רבים וביטחון תזונתי שמתערער. כל אלה דוחפים את התחום קדימה, יחד עם הרצון לצרוך מזון בריא יותר, נקי יותר, ובאופן שפוגע כמה פחות בסביבה.

ישראל כמעצמת פודטק: חדשנות שמזינה את העולם

עם אקוסיסטם ייחודי המשלב בין תרבות סטארט-אפ נועזת, תמיכה ממשלתית והון אנושי הכולל כמה מהמוחות המבריקים בעולם - ישראל הפכה לאחת המובילות הגלובליות בתחום הפודטק. כאן, בין מעבדות חדשניות לשדות חקלאיים, נולדות טכנולוגיות המשנות את הדרך שבה העולם מגדל, מייצר וצורך מזון. למעשה ישראל נמצאת במקום ה-2 בתחום הפודטק העולמי, שנייה רק לארה"ב בתחום ההשקעות (https://export.gov.il/industry/foodtech/). בישראל מאות סטארט-אפים פעילים בתחום הפודטק והשקעות במיליארדים מופנות לתחום זה בישראל.

כך למשל:

• חברת Remilk פיתחה טכנולוגיה לייצור חלב ללא פרות המבוססת על תסיסה ביולוגית של חלבונים, פתרון המפחית את טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית החלב.
• חברת InnovoPro הישראלית מייצרת אף היא חלבון איכותי אך מחומוס, ומספקת רכיבים למוצרי מזון בריאים וטעימים.
• חברת Aleph Farms מובילה את תחום הבשר המתורבת ומפתחת סטייקים אמיתיים מתאי בקר, מבלי לפגוע בבעלי חיים ועם טביעת רגל סביבתית נמוכה מאוד.
• חברת Tastewise פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית המנתחת מגמות צריכה כדי לסייע לחברות מזון לפתח מוצרים מדויקים יותר, והיא עדות לכך שאפשר להפוך את תעשיית המזון משמרנית לחדשנית, דינמית ומותאמת אישית.
• חברת סופרמיט (SuperMeat) מפתחת בשר עוף מתורבת מתאים של תרנגולים, ללא צורך בהריגת בעלי חיים ושמה דגש על תהליך ייצור ידידותי לסביבה.

ואלו הם רק חלק קטן מהחברות הישראליות שעוסקות בתחום זה.

כיצד ענף הפודטק ממנף את הטכנולוגיה ומשנה את חיינו

ממש כשם שהרפואה הדיגיטלית מאריכה חיים כך ענף הפודטק הוא חלק ממגמה עולמית רחבה של רתימת טכנולוגיות מתקדמות לשיפור איכות החיים האנושית. המנועים המרכזיים מאחורי ענף הפודטק הוא השאיפה להאריך את תוחלת החיים, לשפר את בריאותינו ואת איכות חיינו, לדאוג לסביבה וגם לעתיד הדורות הבאים.

כבר עכשיו ההשפעה הגלובלית של התחום היא עצומה וניכרת:

• שיטות גידול חקלאיות מתקדמות כמו חקלאות אנכית וניהול קרקעות מבוסס דאטה מאפשרות ייצור מזון איכותי יותר, עם פחות משאבים.
• מערכות חלוקה חכמות מסייעות לצמצם חוסר ביטחון תזונתי באזורים מוחלשים, באמצעות ניתוח ביקושים והפצה מדויקת.
• תחליפי בשר, חלבון מתורבת ואריזות מתכלות מצמצמים את הנזק הסביבתי של תעשיית המזון, במיוחד תעשיית הבקר.

והעתיד? הוא מציע חזון מסעיר:

ניתן לשער שבעתיד מערכות חכמות ידעו לאבחן בזמן אמת חוסרים תזונתיים בגוף האדם ולספק מנות מותאמות אישית, כך שכל ארוחה תהפוך לחוויה מותאמת-אישית, כמעט כמו מרשם רופא אישי. ניתוח DNA בשילוב כלי AI ימליצו על תפריטים אישיים וימנעו התפתחות של מחלות. טכנולוגיות יוכלו לאזן מדדים פיזיולוגיים ולספק בדיוק את מה שהגוף צריך - מוויטמינים ועד חלבונים ייחודיים.

אריזות מזון יכללו חיישנים שיזהו את רמת הטריות של המזון ויתריעו לפני שהוא מתקלקל. זה יסייע להפחתת בזבוז מזון וישפר את בטיחות המזון. יתרה מכך, צרכנים יוכלו לסרוק QR ולהבין את מקור המזון, מה שיבנה אמון בין יצרני מזון לבין הצרכנים וישפר את בטיחות המזון.

רובוטים בכלי טייס בלתי מאוישים יסרקו שדות, יזהו מחלות בצמחים ויקטפו יבול ללא מגע יד אדם. זה יגדיל תפוקה, יחסוך עבודה ידנית ויעזור להתמודד עם מחסור בעובדי חקלאות, ועוד...

הזירה המשפטית: אתגרי הרגולציה והקניין הרוחני בענף הפודטק

ראינו כי עולם הפודטק מתפתח במהירות עצומה ומשלב תחומים מגוונים כמו ביוטכנולוגיה, חקלאות מתקדמת, הנדסת מזון ובינה מלאכותית. וההתפתחויות הללו מעלות שאלות משפטיות חדשות למשל בתחום הקניין הרוחני, וכן את השאלה כיצד להעניק הגנה משפטית על חידושים ולשמור על יתרון תחרותי.

ד"ר ויקטור ח. בוגנים, מרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט אשר שימש מרצה אורח בבית הספר למשפטים של American University בוושינגטון ומתמחה במשפט עסקי, קניין רוחני ומשפט טכנולוגיית מידע שופך אור על אתגרים בתחום הפודטק ומספר: "יזמים וחברות רבות תוהים אם ניתן להגן על זנים חדשים של צמחים, על תהליכי ייצור של בשר מתורבת או על אלגוריתמים לניהול מערכות חקלאיות חכמות. התשובה לכל אלו משתנה לפי סוג הפיתוח, אופי התוצאה והחוקים בכל מדינה.

בישראל ובאיחוד האירופי למשל לא ניתן לרשום פטנט על זן שלם, גם אם הוא ייחודי וחדש. תחת זאת, קיימת מערכת של "זכויות מטפחים", המעניקה למי שיצר זן חדש זכות בלעדית לשימוש בו למטרות מסחריות. במקרים שבהם הצמח עבר הנדסה גנטית והתווספה לו תכונה חדשה, ניתן להגן בפטנט על אותה תכונה או על השיטה שהובילה ליצירתה. מנגד, בארה"ב אפשר לקבל גם פטנט ישיר על הצמח וגם הגנה על הזן."

ומה בנוגע לבשר המתורבת? וחוות אלגוריתמים?

ד"ר ויקטור ח. בוגנים עונה: "בתחום הבשר המתורבת, התמונה ברורה יותר. יש אפשרות ממשית לרישום פטנטים, שכן מדובר בטכנולוגיות חדשניות בעלות ערך תעשייתי ממשי. ההגנה יכולה לכלול את השיטה המדויקת שבה מגדלים את התאים, את הנוזלים המזינים שבהם הם מתפתחים או את הפתרון שנמצא לשיפור המרקם והטעם. עם זאת, הקונספט של “בשר מתורבת” איננו ניתן להגנה משום שהוא כבר מוכר ונפוץ ואינו נתפס כחדש.

ואולם, כאשר עוברים לאלגוריתמים לניהול חוות חכמות מתבררת מורכבות נוספת. אלגוריתם מתמטי לבדו אינו נחשב בר-הגנה בפטנט, לא בישראל, לא באירופה ולא בארצות הברית, שכן מדובר ברעיון מופשט בלבד. אך כאשר האלגוריתם מהווה חלק ממערכת טכנולוגית כוללת, למשל מערכת חיישנים ובקרה המנטרת את מצב הקרקע והצמחייה ומבצעת התאמות בהשקיה ובדישון, ניתן להגן עליו. הדרישה היא שההמצאה תבוא לידי ביטוי באופן מעשי, תפתור בעיה טכנולוגית ותשפר את הפעילות בשטח.

חשוב להבהיר כי בכל מקרה מערכות תוכנה לניהול חוות חכמות יהיו מוגנות בזכות יוצרים, ובמקרה זה אין כלל צורך ברישום כי ישנה הגנה בינלאומית מקיפה בהתאם לאמנות בינלאומיות.

נראה אפוא כי מי שפועל בענף הפודטק נדרש לבנות אסטרטגיה בינלאומית זהירה ומושכלת, ולבחון את הדרך הטובה ביותר לשמור על זכויותיו - בין אם באמצעות פטנט, זכויות מטפחים, סוד מסחרי או שילוב של כמה כלים. הבחירה הנכונה עשויה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון בשוק תחרותי ודינמי כל כך."

התפקיד החדש של המשפטן

היום זה כבר ברור כי הצלחת חברות פודטק תלויה לא רק במעבדות ובמפעלים אלא גם בליווי משפטי חכם ומתקדם.יש צורך דחוף, שרק הולך וגובר, במשפטנים מיומנים המבינים את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של התחום. האתגרים המשפטיים בפודטק רבים ומגוונים: מבניית אסטרטגיות קניין רוחני מורכבות שמשלבות פטנטים וזכויות מטפחים וסודות מסחריים, דרך ניווט במסלולי הרגולציה החדשניים של ה-Novel Foods ועד לעיצוב הטרמינולוגיה השיווקית הנכונה למוצרים מהפכניים.

בעידן שבו חברות פודטק נדרשות לפעול בו-זמנית במספר יבשות, תחת משטרים רגולטוריים שונים, המשפטן אינו עוד רק יועץ חיצוני המגיב לבעיות כשהן מתעוררות אלא שותף אסטרטגי בעיצוב המוצר מהרגע הראשון, עד כי הסינרגיה בין עולמות המדע והמשפט הפכה להכרחית להצלחת החידושים הטכנולוגיים הללו בשוק.

במסגרת תואר ראשון במשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט תוכלו לרכוש ידע מעמיק וכלים פרקטיים שיאפשרו לכם להיות בחזית המקצוע ולהשפיע על ענף הפודטק. עבור בוגרי לימודי משפטים, זוהי הזדמנות ייחודית להיות חלק מהמהפכה שמעצבת מחדש את מערכת המזון העולמית, תוך פיתוח מומחיות בתחום עתידני ומתפתח המציע אתגרים מרתקים וסיכויי קידום מעולים.