בשנה החולפת מלווה פרופ' סיגל סדצקי, ראש החוג לתואר השני בניהול מערכות בריאות במרכז האקדמי, את משפחתה של עמית סוסנה אשר נחטפה מביתה בנחל עוז ב 7/10, והושבה בעסקת החזרת החטופים.
איך נוצר הקשר בינך לבין משפחתה של עמית?
בתחילת המלחמה פנו אלי ממנהלת החטופים מטעם משרד ראש הממשלה, ושאלו אם אני מוכנה להתנדב. המנהלת מטפלת בכל הנושאים האזרחיים של משפחות החטופים והנעדרים. כמובן שנעתרתי בשמחה וקיבלתי על עצמי לתמוך במשפחה, במשפחתה של עמית.
מהרגע הראשון נוצר קשר מאוד חזק עם אמה של עמית. פגשתי אותה ואת אחיותיה עוד כשעמית הוגדרה כנעדרת, לפני שידענו שעמית חטופה. בשעות השיחה הרבות שהיו בינינו שמעתי המון על עמית. ואכן, כאשר חזרה מהשבי, התחושה הייתה שאני מכירה אותה לגמרי למרות שזו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו.
ספרי על רגע המפגש
שמחה אדירה. התרגשות. עמית חזרה ביום האחרון בסבב החזרת החטופים. היא הייתה 55 ימים בשבי. עד אז לגלות כל יום שהיא לא ברשימה, היה מאוד קשה. אני לא יכולה לדמיין מה עובר על המשפחות שיקירהן נמצאים שם כבר שנה.
הקשר ממשיך מאז וכמובן שלא תם עם החזרה. לדעתי זה קשר לכל החיים. זכיתי ללוות אותה גם בשלבי ההסתגלות לאחר היציאה מהשבי.
מה נתן לך נקודת אור בכל ההסתגלות של עמית?
הטלטלה משמעותית והעצב שמלווה את המצב ואת הסיפורים הקשים ששמעתי גדול. יחד עם זאת, עמית היא אדם מאוד מיוחד והדרכים בהן התמודדה עם השבי מעוררות השראה. היא בחורה חזקה, נבונה ומלאת חיים. וכמובן, שהאתגרים המלווים את ההסתגלות הם מאוד גדולים ומסובכים. אני משתדלת לעמוד לצידה ולצד המשפחה ולסייע בכל צורך שעולה, אך יש עוד דרך ארוכה לעבור – החל מחיי היום יום והמשך בעיבוד כל מה שחוותה.
אני רואה את השיקום כמשהו עתידי.. אני חושבת שהחטופים שחזרו לא יכולים באמת להמשיך הלאה עד שכל חברותיהם וחבריהם ישובו מעזה. מהיכרותי מהסיפורים ששמעתי מעמית, התופת היא איומה. כל רגע ורגע, כל דקה, כל שעה וכל יום מהווים סכנה לחיים. המחשבה שהחטופים נמצאים שם כ"כ הרבה זמן, בחושך, בתנאי הרעבה, בפחד ובמנהרות חנוקות ללא אוויר, היא בלתי נתפסת. לכן, אף חטוף ששב משם לא יכול לשקם את חייו בצורה שלמה עד שכולם לא יחזרו! המחשבות והייסורים לא מאפשרים.
ספרי על מאבקה של עמית בכל הנוגע לאלימות המינית אשר חוותה?
עמית הייתה בין הראשונות שדיברה בגלוי על האלימות בזמן השבי. היא דיברה פעמים ספורות וסיפרה את הסיפור שלה באופן אמיץ. עמית התראיינה לעיתון ניו יורק טיימס, מסרה את עדותה ואף נפגשה בבית הלבן עם סגנית הנשיא קמלה האריס במסגרת מפגש בנושא 'פגיעות מיניות בעתות מלחמה'. סגנית הנשיא הקשיבה לעמית, איששה את הדברים ונתנה לנושא מקום נכבד בשיח הציבורי.
איזה שיעור אישי את לוקחת מכל המסע הזה?
אני מרגישה ברת מזל שזכייתי לסייע, לחבק לנחם ולעטוף את עמית ומשפחתה בתקופתם הקשה ביותר.
האומץ והתושייה שגילתה עמית במהלך השבי, לימדו אותי המון. ההתמודדות היא בכל כך הרבה מישורים וכל רגע צריך לקבל החלטות כיצד נכון לנהוג מה יסכן אותה, איך נכון לבקש דברים, מאין לשאוב תקווה ואיך להחזיק מעמד. ההתמודדות דורשת תעצומות נפש. וכל דקה חשובה. זה מעורר המון מחשבות על גבורה וכוחות אנושיים, על תקווה ופרופורציות לחיים. על הטוב והרע בעולם.
כרופאה, המאבק על חיי אדם ומניעת סבל תמיד היו נר לרגלי אך נוכח השנה החולפת, חשיבות והכרת קדושת חיי האדם התעצמו אף יותר.