דברי הנשיא:
עולם הלימודים – עולם מלא הוא.
ככל שאדם לומד יותר ויותר, בכל תחום, רואה הוא עד כמה המעיט ללמוד.
המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" מקדם כל אחת ואחד מכם בברכה, ומזמין אתכם להצטרף לאלפי תלמידיו ובוגריו שרכשו חוכמה בינה ודעת בין כתליו, ומצויים כיום בכל ענפי המשק הישראלי: במערכות המשפט והכלכלה, הבריאות והעסקים, מדיניות ציבורית, התקשורת והאקדמיה.
לצד רמה אקדמית גבוהה, ושאיפה למצוינות בכל תחומי הלימוד, חרט המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט על דגלו את המעורבות החברתית והעמקת השילוב שבין ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל.
אנו מאמינים שתכניות הלימודים המגוונות, המשלבת את העיון התיאורטי עם התנסות פרקטית עשירה, תעמיד את בוגרינו בשורה הראשונה של מדינת ישראל , הן בהתמחות בתחומים ייחודיים ומתפתחים בשוק הישראלי והגלובאלי, הן בהתמודדות עם סוגיות מורכבות – חברתיות, כלכליות, משפטיות וערכיות - בחיי המעשה.
נשמח לראותכם עמנו, באים בשערינו. צוות המרכז, האקדמי והמנהלי, יעשה כל שיוכל על מנת "לקחת אתכם ברצינות", ולהעניק לכל אחת ואחד מכם את היחס המיטבי שלו הוא ראוי, למען תצליחו בלימודיכם ותראו ברכה בכל מעשי ידיכם.
הצלחתכם – הצלחתנו
אודות נשיא המרכז האקדמי
פרופ' אביעד הכהן מכהן כנשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט". למד בישיבת הר עציון וישיבת הכותל. במקביל ללימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עבד כעוזר מחקר במכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה. את התמחותו עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פרופסור מנחם אֵלון, ואצל עו"ד ד"ר מישאל חשין, לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון. בשנת 1991 החל ללמד כמורה עוזר בפקולטה למשפטים בירושלים. בשנת 1995 החל ללמד גם באוניברסיטת בר-אילן סוגיות דת ומדינה, משפט עברי ודיני תקשורת. בשנת 1996 החל לעבוד כמרצה וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט".
במקביל לעבודתו כמרצה למשפטים, יסד את "מוזאיקה" - המרכז לחקר דת, חברה ומדינה. בין השאר הוא מכהן כחבר בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ללשון העברית; עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ובפורומים נוספים. כתב מאות מאמרים, הן בבמות אקדמיות ומדעיות והן בבמות פופולריות. משנת 1997 שימש חבר במערכת הפרסום הרשמי של פסקי הדין (פד"י) של בית המשפט העליון, ומשנת 2006 היה לעורך הראשי. בין השאר, כתב את הערכים החדשים בנוגע לזכויות האדם במהדורה החדשה של "אנציקלופדיה יודאיקה", ובהם ערכים על חופש הביטוי, חופש התנועה וחופש העיסוק. בשנת 2011 כתב את "אמנת הספרייה הלאומית" שהושקה בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ואנשי ממשל בכירים.
לצד פעילותו האקדמית, היה פרופ' הכהן שותף לייצוג בעלי דין, בעיקר בבית המשפט העליון ובסוגיות עקרוניות. כמו כן כיהן כיועץ המשפטי של עמותת פסטיבל ישראל ושל תנועת "הכל חינוך"; כיהן כחבר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין; כחבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ובוועדות ציבוריות. שימש יועץ לוועדת הקודיפיקציה במשרד המשפטים ויועץ ל"ועדת שושני" שעסקה בתקצוב מוסדות החינוך בישראל; וכחבר בוועדה הממלכתית לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה ("ועדת רוטלוי"), משרד המשפטים, תשס"ג-2003. במסגרת פעילותו הציבורית-משפטית, היה פרופ' הכהן חבר בוועדה למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים במשרד מבקר המדינה; חבר בוועדת האתיקה העליונה של האוניברסיטה העברית למחקרים לא רפואיים שבהם מעורבים בני אדם; חבר הצוות לגיבוש קוד אתי לדוברים מטעם לשכת העיתונות הממשלתית; ועוד. בין השאר כיהן כחבר חבר השופטים בחידון המשפט הישראלי, כיו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ך הארצי למבוגרים, כחבר בוועדת "פרס ישראל" לספרות תורנית ופרס יד יצחק בן צבי; וכחבר הוועדה לבחינת מתכונת בחינות ההסמכה לעורכי דין שמונתה על ידי שר המשפטים.
בשנים 2007, 2011 ו-2016 נכלל שמו ברשימת המועמדים שהוגשה לוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון.
