164 שמייצרת האלימות הפונדמנטליסטית, מעוררת רגשות דומים בקרב חברות מערביות ודמוקרטיות. משם נעבור לשינוי באופי המלחמות, ממלחמות מסה מודרניות למלחמות א- סימטריות מוטות תקשורת . נדגים כיצד הקורבנות משמשת כלי תעמולה אפקטיבי בידי ארגוני הטרור; וכיצד מצד שני, היא משמשת לגיטימציה והצדקה לתגובה אלימה שכוללת פגיעה בחפים מפשע, דרך מושג הקטלניות ( Lethal ) ושובם של שכירי החרב בעידן הגלובלי כאמצעי לעקוף את המגבלות של החוק הבין- לאומי. נראה כיצד אומות מערביות שמתמודדות עם לחימה א- סימטרית מול ארגוני טרור, לרוב מפתחות נטייה של הסתגרות בצורה של שיחים ניאו-לאומיים , וכיצ ד אלו מביאים להתגברות של רגשות כמו דמוניזציה ודה- הומניזציה של קבוצות וציבורים אחרים. יתרה מזאת, חברות שמתמודדות עם טרור אמנם מתאחדות לזמן קצר בשל האבל וההלם הראשוני, אמנם בטווח הארוך אלו חברות שסובלות מקיטוב ותחושת חרדה וחוסר שייכות של הקבוצות השונות שמרכי בות אותן. שני הפרקים האחרונים בקורס יתמקדו בעלייתם של מנהיגים ו משטרים פופוליסטיים מן הימין הקיצוני, ושיטות הפעולה של חיסול איטי והדרגתי של המשטר הדמוקרטי באמצעים דמוקרטיים. נשאל מי הם המצביעים למנהיגים פופוליסטים. נציג את מאפייניו של " מעמד הפרקריאט ," וכיצד הוא מכיל קבוצות שנחשבות לקורבנות הגלובליזציה, שהביאה לשחיקת שוק העבודה ולאי-ביטחון תעסוקתי. מעמד הפרקריאט, באופן מפתיע, לא כולל רק מצביעי ימין שמרנים, אלא הוא כולל גם את השמאל הפרוגרסיבי, את תנועת הווק ( Woke ) וכלל הקצוות האידיאולוגיים של מפלגות השמאל , שכיום מתקיפות את ישראל באופן חסרתקדים. נלמד מיהם המנהיגים הפופוליסטים ומהן שיטות הפעולה שלהם, וכיצד הם מחזקים ערכים כמו נייטיביזם ( Nativism ) ומיליטריזם . נראה שקיימת נוסחה אחידה ודרך פעולה משותפת לכל אותם משטרים שבראשם נבחרו מנהיגים פופוליסטיים בתמיכה צי בורית גדולה, ששינו את מבנה המשטר והחוקה תוך חיסול ההגנות הדמוקרטיות המסורתיות על זכויות אדם ומיעוטים. נתמקד במושג " ספין דיקטטורס ", ומחקרים שמראים כיצד משטרים דמוקרטיים דועכים בצורה הדרגתית, או במילים אחרות, כיצד דמוקרטיות מתות . לסיום, נציג את מאפייני הרשת החברתית , וכיצד המבנה שלהן יוצר תיבות תהודה של עמדות ובעיקר רגשות. נסביר למה לרשתות החברתיות יש אינטרס עסקי לעורר בנו רגשות קשים ואלימים, וכיצד הפלטפורמות האלו משרתות לא "ספין דיקטטורס, אלא גם את האויבים של ישראל, כמו איראן. בעיקרון נראה כיצד הרשתות החברתי ות הן כלי להפצת דיסאינפורמציה ויצירה של מניפולציה רגשית, ובעיקר לשם העצמה של נטיות רגשיות כמו השפלה קולקטיבית, דמוניזציה, דה- הומניזציה וקורבנות של קבוצות מבית ומחוץ. אם לפני עשור נחשבו הרשות החברתיות לכלי של דמוקרטיזציה, כיום, הצד האפל שבהן נחשף, לצד הפוטנ ציאל ההרסני שלהן. במהלך הקורס הסטודנטיות.ים יקבלו הכשרה והסבר פרטני על כתיבת עבודת סמינר, על הפרקים השונים שמרכיבים אותה ושיטות מחקר איכותניות מקובלות שישמשו אותן.ם. מרכיבי ציון: 10% נוכחות והשתתפות פעילה ומושכלת שכוללת תרומה לדיונים הכיתתיים ויחס מכבד לכלל הסטודנטיות.ים בכיתה 10% הצעת מחקר - 10% פרזנטציה קצרה בכיתה בשיעור האחרון על נושא הסמינר - 70% סמינר מסכם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=